אך יש מקרים בהם זה מותר. בין אם מדובר במשרות ספציפיות אשר קשורות למאפיין מסוים שמתאים למועמד או מועמדת עם אפיונים דומים, ובין אם מדובר במשרדים ממשלתיים, חברות או ארגונים שעובדים עם הממשלה שמעוניינים לבצע אפליה מתקנת, כלומר, לעלות את מספר האנשים בחברה בעלי אפיון מסוים.
דוגמא לכך אפשר לראות במקרים של משרות לאקדמאים יוצאי אתיופיה. מאחר ויש קושי לבני העדה למצוא עבודה, אזי שהמדינה דרך נציבות הממשלה וכן ארגונים וגורמים אחרים, נוהגים לפרסם משרות שמיועדות ליוצאי אתיופיה. המטרה היא, לאפשר להם למצוא עבודה קלות ולהשתלב בשוק העבודה.
גם בשוק הפרטי אנחנו יכולים למצוא לא פעם משרות כאלה, בפרט עבור הקהילה האתיופית, זו במטרה לאפשר להם להשתלב בשוק העבודה, להתפתח ולקבל תפקידים משמעותיים בעתיד.
מעבר לעובדה שמתפרסמות אופציות לגיוס לצורך משרה כזו או אחרת עבור אקדמאים, הרי שגם נערכת הכשרה מקצועית ליוצאי אתיופיה, על מנת להכשיר אותם לתפקידים מסוימים. זאת במיוחד עבור צעירים וצעירות שלא השתלבו באקדמיה ואין להם תואר.
מדוע זה חשוב ואיך אפשר למצוא משרות
התהליך הזה הוא חשוב, מאחר ובלי משרות לאקדמאים ובכלל בלי מנגנון שיאפשר ליוצאי אתיופיה למצוא עבודה בצורה פשוטה וקלה, יחסית, דרך מנגנונים שכאלה, ייתכן מאוד שהם לא יוכלו להשתלב בשוק העבודה, בוודאי לא בתפקידים חשובים.
מבחינה כלכלית, זה אומר שהם יישארו הרחק מאחור ויווצר פער משמעותי בינם לבין שאר העובדים בחברה הישראלית. מבחינות חברתיות ואחרות, הרי שזה עלול להנציח מצבים של גזענות, מה שיכול לייצר תסכול וייאוש בקרב בני הקהילה.
על מנת למצוא משרות מתאימות, אפשר לפנות אל נציבות הממשלה, שם ניתן למצוא הצעות עבודה שונות. מעבר לזה, ניתן לחפש באופן ישיר דרך חברות וארגונים שונים שעובדים עם הקהילה האתיופית. יתרה מזו, הרי שיש לא מעט קבוצות בפייסבוק, לוחות אינטרנט ואתרים שפונים ספציפית לקהילה האתיופית. בין היתר אפשר למצוא עבודות בתוך הקהילה וכן בחברות וארגונים שפעילים באופן תדיר על הקו של ישראל-אתיופיה.
