השיטה הזאת עובדת לטובת כל הצדדים במובנים רבים האזרח מקבל הכשרה מקצועית על חשבון המדינה ויכול למצוא כך עבודה בצורה פשוטה, המדינה נהנית מידיים עובדות ואיננה צריכה לדאוג למחייתו של אותו אזרח, והשוק מקבל אליו עובד שמייצר תפוקה.
מדינה ישראל מפעילה מנגנונים של הכשרה מקצועית עבור קבוצות שונות באוכלוסייה על פי הצורך. בין היתר, היא מספקת הכשרה מקצועית ליוצאי אתיופיה. מאחר ומדובר בקהילה גדולה אשר חלקה לא קיבלה הכשרה דומה בארץ המקור ואלה שנולדו בישראל אחרי עליית ההורים, לא בהכרח הצליחו ללמוד מקצוע, אזי שיש צורך לדאוג שיוכלו להשתלב בשוק העבודה.
חשוב להדגיש, לא כל הקהילה האתיופית נדרשת לכך, מה עוד שיש היום לא מעט ארגונים וקרנות אשר מספקות מלגות לסטודנטים אתיופים, כך שקל יותר לצעירים וצעירות שרוצים ללמוד באקדמיה, לעשות זאת. שכן יש להם את התנאים מבחינת השכלה והם מקבלים תמיכה כלכלית, במידת הצורך.
יחד עם זאת, עדיין רבים מהם נדרשים לקבל הכשרה מקצועית בשביל להשתלב בשוק העבודה בתחומים שונים. ההכשרה נעשית דרך מרכזים שונים שעובדים עם המדינה, חלקם הם מרכזים פרטיים לכל דבר, כולל מכללות ובתי ספר שמוכרים לשם כך. באותם מקומות אפשר ללמוד תחומים שונים וליהנות מהכשרה מקצועית ייחודית, על פי הצורך.
כיצד בוחרים מה ואיפה ללמוד
על מנת לדעת איפה ומה ללמוד, הרי שעל כל צעיר וצעירה אתיופיות לדעת מה בדיוק הם רוצים לעשות בעתיד, במה הם רוצים לעסוק בחיים וכן כיצד תהליך ההכשרה יכול לעזור להם להתקדם ולקבל תפקידים טובים יותר.
פעמים רבות תהליך של הכשרה מקצועית הוא שלב ראשון בתהליך לימודים. שכן, בעתיד אפשר להתקדם הלאה, וללמוד תחומים יותר נרחבים, יותר מפותחים. לכן גם חשוב לבדוק, האם תהליך ההכשרה, בין אם מדובר בעבודה בשטח או עבודה במשרד, מאפשרת אפשרויות קידום שונות. לכן גם חשוב לבדוק את הרמה של תהליך ההכשרה, והאם הוא תואם למה שקורה בחוץ, כלומר, אם נניח בוחרים להירשם במוסד כזה או אחר, האם אפשר לקבל את אותו מענה.
לפני סיום חשוב להדגיש, תהליך של הכשרה מקצועית לא בהכרח פוסל אפשרות ללמוד במקביל דברים אחרים. הרבה פעמים צעירים וצעירות משתמשים באופציה זו בשביל לעבוד בזמן שהם לומדים באקדמיה תחומים אחרים. כך הם יכולים לממן לעצמם את הלימודים.