הגזענות כלפי הקהילה האתיופית, היא לא בהכרח ממוסדת, כלומר המדינה משקיעה לא מעט משאבים להתמודד עם הבעיה וישנם לא מעט חוקים שנועדו למנוע אותה, אין כמובן חוקים גזעניים שנועדו לפגוע בקהילה, ויחד עם זאת הקהילה עדיין נאלצת להתמודד עם מצבים קשים של גזענות, בין אם הם קיימים במערכת החינוך, מערכת הבריאות, רווחה, תקשורת וכן דרך מערכות אחרות. אחת הדוגמאות לכך היא המשטרה, אשר לא פעם בני הקהילה מוצאים את עצמם בעימותים שונים איתה.
גזענות כלפי אתיופים ובפרט אפליית אתיופים, נובעים מסיבות שונות. החל מכך שהרבה ישראלים לא מכירים את יהודי אתיופיה היסטוריה ומנהגים. זה גורם להם להירתע או לחשוב דברים מאוד לא נכונים על הקהילה. כמו כן, הרבה פעמים הגזענות נובעת מראיה צרה ומאוד לא נכונה את הקהילה האתיופית, בין אם זה בגלל המקום ממנו הם הגיעו וההנחה שהם לא קיבלו את ההכשרה והחינוך הנכון, ובין אם זה בגלל גזענות מוכרת כלפי אנשים בעלי צבע כהה.
כיצד אפשר להתגבר על כך
בשביל להתגבר על גזענות וכן על אפליית אתיופים, יש לבצע שתי פעולות עיקריות. הראשונה היא להכיר לישראלים טוב יותר את הקהילה האתיופיות, מאפיינים, מנהגים, היסטוריה ודברים אחרים. כך הרתיעה הטבעית תיעלם ואיתה גם הדעות הקדומות.
הפעולה השנייה שיש לבצע, זה להקל על שילובם של בני העדה בשוק העבודה. החל ממשרדי ממשלה וכלה בשוק החופשי. המדינה פועלת לשם כך, באמצעות הכשרה מקצועית ליוצאי אתיופיה ובאמצעות משרות שמיועדות ספציפית לבני העדה.
דרך שילובם בשוק העבודה, יהיה ניתן להשיג מספר דברים. ראשית, שאר הציבור ילמד להכיר אותם ושוב, הרתיעה תיעלם. שנית, הם יוכלו להתקדם מבחינה כלכלית, וזה יעזור לכל הקהילה בדרכים שונות. שלישית, הם יוכלו לבטא טוב יותר את הצרכים של בני העדה, בפרט אם הם ישתלבו במגזר הציבורי.
לסיכום, גזענות כלפי אתיופים פוגעת בכל החברה ולא בקהילה האתיופית, היא גורמת נזק עצום מכל בחינה שהיא, בין אם זו מבחינה ערכית, כלכלית או אחרת. לכן חשוב להשקיע במלחמה נגד הגזענות ולהעלים אותה.