מי באמת מנהיג את מחאת יוצאי אתיופיה ?

שתף :

January 25, 2012

מקריית מלאכי ועד ירושלים דרך גן מאיר, באופק ישנם עוד הפגנות, מחאות ומפגני הזדהות בדרך, תעשיית ההפגנות תוצרת הקהילה האתיופית הולכת ומסתעפת, תפתחו גוגל מפות ותהמרו על ההפגנה הבאה .

עם ריח של ניצחון באוויר, הסתיימה לה הפגנת הענק בקריית מלאכי, אותה הפגנה כנגד תושבים בשכונה של  עיירה נידחת אי שם ימינה בצומת קסטינה, והצליחה לעורר חמתם של רבים מבני הקהילה האתיופית בישראל, לא חלפו להם מאז מספר ימים ורשת האינטרנט רעשה וגעשה, נזרקו בעיקר תאריכים והרבה לייקים באוויר, עם התעוררות שכזאת עשו פעמיהם יותר מ 6000 בני הקהילה האתיופית ומאות תומכים צברים ישראלים לבירה הקרה, ובטח לא מנעו מהם להשמיע את קול זעקתם, כולם היו שם כאחד ובחרון ליבם זעקו " עם אחד לב אחד " בזה אחר זה הגיעו התומכים והגינויים עם שרשרת האבטחה סביבם, הראשונה הייתה יו"ר האופוזיציה ח"כ ציפי לבני ואיתה יו"רית אחרת, שלי יחימוביץ ומי לא בא ? ביבי לא בא, ראש הממשלה . בינתיים נמשיך לומר תודה- עפ"י שרת הקליטה .

המחאה האתיופית ואחריה ה" תודה " 

והינה שוב עברו 7 ימים ואנחנו לפני מפגן שירה והזדהות בבני הקהילה האתיופית, על הבמה עפ"י המארגנים ינגנו הדוכין , עלמה זהר ששרה שיר " אינדיאני " שבעצם השיר הוא על אהובה טמסגן שהוא בכלל אתיופי, ( אחלה של קידום מכירות לאלבום וקצת מבאס לחשוב על טמסגן במקום מיגל ) " דמיינו מיאמור איטס טמסגן, במקום מיגל " .

במקביל לחרושת השמועות על הפגנות חוזרות ונשנות, אנו עדים כי התקשורת " מפרגנת " ללא הפסקה ואייטמים עולים זה באחר זה, מעל גלי האתר, דפי העיתונים ואתרי האינטרנט, אמש היו אלה המורים יוצאי אתיופים אשר לא מקבלים ביטוי גם בבתי הספר המרובים בילדי העולים מאתיופיה, ימים ספורים לפני כן היינו עדים לכתבה מוזמנת מערוץ 10, לבדיקת כשירותם של מועדונים לקבלת יוצא אתיופיה אל רחבת הריקודים שלהם ( עבדכם הנאמן קיבל טלפון מהפקת הערוץ לבצע את המשימה וסירב בנימוס ) וכך המשיכה סערת הלייקים והשיתוף ברשתות החברתיות, אז מי מנהיג פה את המחאה שלנו ? כנראה שכולם ורק אני אנחנו לא שמנו לב .

אהה ועוד פרט קטן, אם חשבתם שהמחאות הסתיימו, אל תהיו כ"כ אופטימיים, מסתבר שהמירוץ האמיתי הוא לא זה המתרחש בין התימניות לבלונדיניות בשידורי רשת, אנו מתבשרים כי מארגני המחאות וההפגנות השונות בקהילה האתיופית, יריבים של שיכרון הכח והפרסום, עדיין לא אמרו את המילה האחרונה ובימים אלו מסתבר, מכינים כאן קבוצות פילוג שונות את הפגנת הענק שלהם, וחבריהם מהעבר השני מלגלגים כי המחאה שלהם הייתה יותר שווה . מסתבר כי הגעגועים לאדיסו מסאללה הולכים ומתחזקים, האיש והשפה ( תרתי משמע ) בטח היה עושה זאת אחרת . 

אדיסו מסאללה שואג, בימיו במפלגת העבודה .

להזכירכם, בקיץ האחרון היינו עדים כולנו למחאה החברתית, זאת ששמה לה למטרה לנצח את הטייקונים, להוריד את מחירי הדירות, לנצח את הקוטג' של תנובה ולהוריד את גברת שטראוס מהוילה והביאה מאות אלפים לכיכר, מה נשאר מזה ? בעיקר השם שחרוט לכולנו בזיכרון : דפני ליף, מה השתנה עם כך ? הכל חזר לקדמותו, גם גברת ליף ניסתה בכוחותיה האחרונים להוריד אוהל לרוטשילד בשנית וקיבלה " ברקס " . המחאה היא אינה מנת חלקה של פרטיים ובטח לא של אוהבי פרסום, האח הגדול למי שאינו בסוד העניינים עדיין מחפש אתיופי לוילה, זה הזמן לנטוש את השלטים ולעבור לטרנינג חם לצד אביבית וקים בשכשוכית .

<<