אור לגויים או למאוכזבות

שתף :

December 25, 2011

את עוד תצחקי על זה אומרים לך,זה עניין של זמן,יהיה טוב הכול עובר אבל את מסרבת ומתקשה להאמין,אני ההוכחה לכך שזה נכון.

אני בטוחה שכול אישה/נערה שתקרא את הסיפור שלי תגיד לעצמה "זה מדהים זה בדיוק מה שקורה לי או קרה לי בעבר", אז הסיפור שלי מתחיל כך בשנות ה-20 לחיי פגשתי את "אהבת –חיי" הכרנו בצבא היינו ידידים ומשם זה התפתח לקשר רומנטי , הכול היה מזהיר וורוד אהבנו אהבה גדולה והפכנו לזוג הוא היה בשבילי הכול בן זוג,מאהב ,"החברה" הכי טובה שלי ,הסקס הכי טוב שלי ,המתנו כשנה עד שעברנו לגור ביחד והמשפחות הכירו והסתדרו, הסתדרתי עם החברים שלו הוא עם שלי ,היה בנינו אמון וכנות ואיכפתיות וגברנו על קשיים ותככים רבים שניסו ליצור בנינו ,בקיצור אי אפשר היה לרצות ולצפות ליותר מזה תקופה בלתי נשכחת.

במהלך השנים התבגרנו ומין הסתם מתפתחים ומתרחשים כול מיני מאורעות ותרחישים ואז החלו המריבות נקרא לזה שגרה ,או זוגיות אמיתית בלי כול הקוצ'מוצ'י כול אחד יפרש את זה אחרת ועל פי המציאות שלו,אך יש לומר כי האהבה והתשוקה הייתה שם תמיד ולא נעלמה ולמרות הכול ניסנו לשקם עברנו פרידות חזרות ואני אף פעם לא רציתי לוותר למה ,בגלל התירוץ האהוב עלינו "אבל אני אוהבת אותו אז למה להיפרד,אולי זה ישתנה אולי אני לא בסדר " ,ומהההה לפתח מערכת יחסים חדשה עכשיו זה מפחיד ומלחיץ ,ומה המשפחה והחברים יגידו את חושבת על כול העולם אבל שוכחת את עצמך וטובתך וכנראה שזה באמת לא זה ויש להניח ,כי אהבה אמיתית היא נתינת החופש ולפעמים צריך להניח גם שזה כואב וגם שאתה לא רוצה לשחרר זה רק הורס את הבריאות .

אז לפני 4 חודשים נפרדנו סופית מיוזמותו הוא אמר ש"הוא עושה את זה בשבילי וכי אני אודה לו שנפרדנו ושזה לא אני הוא פשוט רוצה חופש ולמצוא את עצמו מחדש ",כולם כבר ידעו ,כולם כבר עיקלו ורק אני היחידה שלא עיקלתי המשכתי לנבור המשכתי בתהליכי משא מתן ואולי ננסה ואולי ואולי , בכול פעם שמישהו שאל אותי עליו פרצתי בבכי תמרורים כמו זעטוטה ,חשבתי עליו סביב השעון התקשתי בטירוף להתמודד עם הפרידה הזאת ראיתי רק שחורות חשבתי שזהו אני לעולם לא אצליח להתגבר עליו הראש לא נח ממחשבה עליו נון-סטופ כול דבר הזכיר לי אותו ,והוא מצידו כבר המשיך הלאה והתמודד בצורה יותר מאופקת ובוגרת ממני הוא כבר רץ לנסות את מזלו עם נשים אחרות וגם לא התאמץ להסתיר את זה ממני הוא אמר אני אוהב אבל אני ממשיך הלאה אני רוצה שגם את, נו גברים מה ניתן לצפות למרות שאני מעדיפה לא להכליל ויש יוצאים מן הכלל אבל הוא הגבר הטיפוסי והמצוי.

בתהליך הפרידה החברות הטובות נרתמו למשימה הקשה להוציא אותי מהדיכאון הזה בכול הזדמנות שהייתה להן הן בילו איתו ניסו לגרום לי לראות הכול באור חיובי ,חלקן אמרו לי אז מה תהני מהלבד ותפרלטטי עם מי שבא לך ללא מחויובות זה יכול להיות כיף ,חלקן ניסו לשדך לי ,וחלקן סתם ריחמו עליי או התסיסו לנקמה, אבל אני מה פתאום לא מקשיבה בעצתן ולא שום דבר בוחרת בדרך של להמשיך להיאחז בגבר ההוא.

ועכשיו מגיע החלק הטוב לפני חודש יצאתי עם החברות שלי כבר שנכנסו למועדון בחור אחד לא הפסיק להסתכל עליי ואני חזרה לא יודעת זה היה משהו חזק שלא ניתן להסביר כול אחד החזיק במשקה שהיה לו ביד וכאילו רק אני והוא היינו שם ודיברנו במבטים ככה במשך שעה, עד שהוא כבר לא יכל והוא ניגש אליי ,אני פשוט ידעתי שהואהמלאך שלי ההחלמה שלי כנראה שזאת האהבה האמיתית שלי אני לא הולכת לפספס אותה בגלל גבר שכבר המשיך הלאה ומצטערת אני גם לא אחכה ואהנה מהחופש של "הלבד" ,אני בנויה לזוגיות ולא לסטוצים נקודה,הכרנו שאל לשמי וכול מה שבא בשיחת הכרות ראשונית , אוייש היו שם ניצוצות הלב שלי פעם בחוזקה כשרקדנו שדיברנו שהסתכלנו,בסוף הערב החלפנו טלפונים .

הוא התקשר למחרת דיברנו והיה בנינו קליק גם ברמת שיחה הסברתי לו וסיפרתי לו על מצבי ועד כמה שאני מפחדת להיפגע שוב ושאני חלילה לא רוצה לפגוע בו ,הוא אמר שהוא יודע למה הוא נכנס והוא לוקח את הסיכון לאחר כשבוע נפגשנו כשבמשך כול השבוע דיברנו הרבה בטלפון,את הפגישה הראשונה לאחר ההידלקות אני לא אשכח , אין לי מילים בכדי לתאר בחיים לא חשבתי שאמצא עוד גבר שיגרום לי לסוג של רגש בכלל אבל הוא שבה את ליבי איזה ג'נטלמן איזה אצילות מצאתי בו הכול ,אני עכשיו מאושרת אני לוקחת הכול לאט כי אני לא רוצה למהר ולעשות טעויות והוא כמובן מסכים איתי.

האקס כמובן שמע על העניין והוא כמובן התחרט ורצה לחזור ולנסות לשקם וטרח לבוא אליי ולהתנצל ולומר שהוא אוהב
ו........לא אמרתי הרבה אמרתי רק "חמוד פיספסת את הרכבת אני המשכתי הלאה

<<